מאמרים לבני הגיל השלישי
-
חיי חברה בדיור מוגן – סיפורה של אסתר שוחמי, דיירת בבית בכפר גדרה
גרתי באשדוד משנת 1961 כל החיים רציתי לעבור לקיבוץ ולחיים השיתופיים, התנדבתי שנים רבות בבתי אבות ובמחלקות סיעודיות וידעתי כמה חשוב להיות במקום מסודר בשנות הבגרות. מייד כשראיתי פרסום של בית בכפר גדרה החלטתי שזאת ההזדמנות לעבור לחיים בחברה שוקקת ופעילה.
-
תסמונת הקן הריק – סיפורה של שרה נתן, דיירת בבית בכפר הדרים
גרתי ברמת גן במשך עשר שנים, אלמנה פלוס זוג תאומים, התאלמנתי חודש לאחר הולדת התאומים להם ציפינו כ- 13 שנים, גידלתי את הילדים בכוחות עצמי, הייתי אחות משך 42 שנה בקופת חולים מאוחדת ונהגת אמבולנס של מד"א ברמת גן לאחר שהילדים עזבו את הקן, הרגשתי בדידות והחלטתי שהמקום שלי הוא בדיור מוגן, לאחר מספר ביקורים במקומות שונים ולאחר סיור קצר בבית בכפר הדרים הבנתי מיד שמקומי כאן בעיקר בגלל המרחבים, האנשים הניקיון, הגינה, והפרוזדורים המוארים והרחבים.
-
יום בחייה של אודליה משולם – רכזת שרות לדייר, בית בכפר גדרה
אני בת 35 נשואה לרונן ואמא לאיתמר הדר ואיתי. את עבודתי "בבית בכפר גדרה" התחלתי לפני 5 וחצי שנים במחלקת השיווק מתוך מטרה להכיר מקרוב את נושא אוכלוסיית גיל הזהב. הבית היה בראשיתו, מיד לאחר הפתיחה, הצוות היה מצומצם, הדיירים היו מעטים והתחושה הייתה שנוצרת לה משפחה קטנה. כך עברו להן השנים ואני חייבת להודות – למרות צמיחתו של הבית התחושה נשארה תחושת משפחה, האפשרות להגיע לכל דייר לשמוע את בעיותיו, להכיר את עברו ולעזור בעיתות מצוקה נשארה, ואלו הם היתרונות של בית בכפר. אני יכולה להגיד שצמחתי יחד עם הבית…
-
טיפול רפואי בדיור מוגן – יום בחייה של האחות הראשית בבית בכפר הדרים
שמי אורנה אנקור, ואני אחות ראשית בבית בכפר הדרים. אני עובדת בבית מזה כ 14.5 שנים. הצטרפתי עם הקמתו של הבית. אני מוצאת עניין ואתגר מקצועי גדול בעבודה עם הגיל השלישי הן ברמה המקצועית והן ברמה האנושית. זהו גיל שמביא עימו הרבה חכמה וניסיון חיים, תבונה ופידבק. יש לי תקשורת ויחסים מאד טובים עם הדיירים וגם עם המשפחות וסביבתם הקרובה. זהו קשר הדוק שנבנה בכל השנים בהם אני עובדת בבית בכפר. קשר של משפחה.