יהדות הונגריה על שלל טעמיה : מתכון לגומבוץ של ציפי דורון

בבית בכפר, אנו גאים לארח דיירים שהם חלק מהסיפור המרתק של העלייה וההתיישבות בישראל. דיירים כמו גברת ציפי, שעלתה מהונגריה, מעשירים את הקהילה שלנו בסיפורי חיים מרתקים, במסורות ייחודיות ובטעמים של בית. פוריקט מיוחד זה מאפשרות לכל דיירי דיור מוגן להתחבר למורשת ולהעשיר את עולמם. כך, בית בכפר אינו רק מקום מגורים, אלא גם מרחב חי לשימור זיכרונות, מסורות וטעמים, המחבר בין העבר להווה ומעצב את העתיד של הקהילה שלנו.

מבודפשט לבית בכפר : מורשת, זכרונות וטעמים של קהילה

יהדות הונגריה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשגשגות ביותר באירופה. שורשיה נטועים עמוק בהיסטוריה ההונגרית, עם עדויות לנוכחות יהודית בממלכה ההונגרית כבר במאה ה-11. לאורך השנים, הקהילה היהודית בהונגריה תרמה רבות לתרבות, לכלכלה ולמדע של המדינה.

התרבות היהודית-הונגרית היא תערובת ייחודית של מסורת יהודית ותרבות הונגרית. היא באה לידי ביטוי במוזיקה, בספרות, באמנות ובמיוחד במטבח. המטבח היהודי-הונגרי משלב טעמים מסורתיים יהודיים עם השפעות הונגריות, ויוצר מאכלים ייחודיים כמו הגומבוץ, כופתאות שזיף מתוקות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמטבח היהודי-הונגרי.

מנהגי הקהילה היהודית בהונגריה שילבו בין שמירה על מסורת יהודית לבין אימוץ אלמנטים מהתרבות ההונגרית. בתי הכנסת בבודפשט, כמו בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאני, הם עדות אדריכלית מרשימה לשילוב זה. חגים יהודיים נחגגו בהתלהבות, עם תוספת של מנהגים מקומיים ייחודיים.

העלייה מהונגריה לישראל מהווה פרק משמעותי בהיסטוריה של שתי המדינות. גלי העלייה העיקריים התרחשו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, בעקבות השואה והקמת מדינת ישראל, ושוב בשנת 1956, לאחר המרד ההונגרי. העולים הביאו עימם לא רק את זיכרונותיהם וסיפוריהם, אלא גם את תרבותם העשירה, כישוריהם המקצועיים ורוח היזמות שלהם. רבים מהעולים ההונגרים השתלבו במהירות בחברה הישראלית ותרמו רבות לפיתוחה של המדינה הצעירה בתחומי המדע, התרבות, הכלכלה והפוליטיקה. הם הקימו מושבים וקיבוצים, פיתחו תעשיות ותרמו לעיצוב הזהות הישראלית המתהווה. כיום, צאצאיהם של העולים ההונגרים ממשיכים לשמר את המורשת התרבותית שלהם, תוך שהם מהווים חלק בלתי נפרד מהפסיפס הישראלי המגוון.

גומבוץ – מתכון מנצח מפי ציפי דורון

סיפורה של הדיירת שלנו, שעלתה מהונגריה, הוא חלק מסיפור גדול יותר של שימור מסורת ויצירת גשרים בין תרבויות. המתכון לגומבוץ שהיא חולקת איתנו הוא יותר מסתם מתכון – זהו קשר חי למורשת עשירה ולזיכרונות של בית ומשפחה.

מצרכים:

חומרים לבצק:

800 גרם תפוח אדמה

250-300 גרם קמח

1 ביצה

1 כף שמן/חמאה

חומרים לפירורים:

2-3 כפות שמן + כוסות פירורי לחם בלי טעמים/תיבול.

חומרים למילוי:

שזיפים יבשים – 15 יחידות

קינמון

סוכר

כמה כפות ריבת שזיפים

הוראות הכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה בקליפה עם מים ומלח. מקלפים ומגררים בפומפיה, לא במיקסר. 

מוסיפים את שאר החומרים לבצק נוח לרידוד. מרדדים חצי הכמות כחצי סמ, עובי וחותכים לריבועים 7-8 ס"מ בלי להרים. 

בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים מכינים את המילוי: מקצצים קטן קטן את השזיפים ומערבבים עם שאר חומרי המילוי.

מחממים את השמן בסיר רחב ומזהיבים את הפירורים. שמים על כל ריבוע מעט ממילוי השזיפים (חצי כפית) ומגלגלים לכדור עם יד מקומחת. מבשלים 15 דק' פלוס מינוס, מוציאים אחד או שני כדורים בעזרת כף מחוררת, מסננים ומוציאים ישר לפירורי לחם ומגלגלים בפירורי לחם. בדיוק אותו דבר עושים עם החצי השני. 

מגישים חם, ליופי מפזרים אבקת סוכר. 

לסיכום, סיפורה של יהדות הונגריה והעלייה לישראל הוא פרק מרתק בהיסטוריה של עמנו, המשקף חוסן, התמדה ויכולת הסתגלות יוצאת דופן. בבית דיון מוגן בית בכפר, אנו זוכים לראות כיצד מורשת זו ממשיכה לחיות ולפרוח. דרך סיפוריהם של דיירים כמו ציפי, דרך הטעמים והריחות של מאכלים כמו הגומבוץ, ודרך המסורות והמנהגים שעדיין נשמרים, אנו עדים להמשכיות מרגשת של תרבות עשירה. כל אלה מזכירים לנו את חשיבותה של קהילה תומכת, את כוחם של זיכרונות משותפים, ואת היופי שבשילוב מסורות בחיינו המודרניים. בית מוגן בית בכפר, לא רק מכבד את העבר, אלא גם יוצר יחד פרק חדש ומרגש בסיפור המתמשך של העם היהודי בארץ ישראל.