טעמים של בית: מסע קולינרי בעקבות זיכרונות הדיירים – מתכון לבוריקיטס של מלכה ארגז
טעמי יהדות טורקיה
יהדות טורקיה היא קהילה עתיקה ומגוונת, שהשתרשה באזור כבר מימי האימפריה הביזנטית. לאורך מאות שנים, היהודים בטורקיה פיתחו מסורת קולינרית עשירה, המשלבת השפעות מקומיות עם מנהגי הכשרות היהודיים.אחד המאכלים המזוהים ביותר עם יהדות טורקיה הוא ה"בורקיטס" – מאפה ממולא בגבינה או תפוחי אדמה, שמקורו בספרד אך אומץ בחום על ידי יהודי טורקיה. מאכל נוסף הוא ה"פסטל", עוגת אגוזים ודבש המוגשת בחגים ואירועים מיוחדים.
בשבתות וחגים, שולחנות החג של יהודי טורקיה עמוסים במטעמים כמו תבשיל שעועית עם בשר ולביבות כרישה. אלה משקפים את השילוב המיוחד בין המטבח הטורקי המקומי למסורת היהודית.חשוב לציין כי המטבח היהודי-טורקי מושפע גם מהמטבח הספרדי, בשל הגירת היהודים מספרד לאימפריה העות'מאנית במאה ה-15. זה ניכר במאכלים כמו "טאפאדס" ו"אמפנדס" שאומצו והותאמו לטעם המקומי. למרות שמספר היהודים בטורקיה הצטמצם משמעותית במאה ה-20, המורשת הקולינרית שלהם ממשיכה להתקיים ולהשפיע על המטבח הטורקי הכללי, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית העשירה של יהדות טורקיה.
העלייה של יהדות טורקיה לישראל היא סיפור מרתק של מסע תרבותי והיסטורי, המשתרע על פני למעלה ממאה שנים. החל מסוף המאה ה-19, יהודים טורקים החלו להגיע לארץ ישראל, מונעים על ידי רעיונות ציוניים וכמיהה לארץ הקודש. עם התפרקות האימפריה העות'מאנית והקמת הרפובליקה הטורקית בשנות ה-20, גבר זרם העולים, כאשר שינויים במדיניות כלפי מיעוטים דחפו רבים לחפש את עתידם בארץ ישראל. מלחמת העולם השנייה, למרות ניטרליותה של טורקיה, הגבירה את החשש בקרב הקהילה היהודית והובילה לגל עלייה נוסף. אולם, הגל המשמעותי ביותר הגיע עם הקמת מדינת ישראל ב-1948, כאשר אלפי יהודים טורקים ראו בכך הזדמנות להגשים חלום ציוני ולבנות חיים חדשים במדינה היהודית. בעשורים שלאחר מכן, העלייה המשיכה, אם כי בקצב מתון יותר, מונעת משיקולים כלכליים, פוליטיים ואישיים. העולים מטורקיה השתלבו היטב בחברה הישראלית, תורמים לה בתחומים מגוונים כמו כלכלה, תרבות ופוליטיקה, תוך שמירה על מורשתם הייחודית. כיום, הקהילה הטורקית-ישראלית, המונה כ-100,000 איש, ממשיכה לשמר את מסורותיה, מנהגיה ומטבחה המיוחד, ומהווה חלק בלתי נפרד מהפסיפס התרבותי העשיר של החברה הישראלית. סיפור העלייה של יהודי טורקיה משקף את המורכבות של הזהות היהודית המודרנית, המשלבת נאמנות למורשת עתיקה עם השתלבות בחברה חדשה ודינמית.
הגיל השלישי – משמרים זיכרון ומסורת
מלכה ארגז, דיירת אהובה בדיור מוגן שלנו, בחרה בנדיבותה לחלוק איתנו את אחד המתכונים המשפחתיים האהובים עליה. גם היום, עיניה של מלכה עדיין נוצצות כשהיא מדברת על המטבח הטורקי-יהודי שליווה את משפחתה לאורך הדורות. עבור ועבור רבים המשמרים בזכות המאכלים את התרבות של משפחתם, זה לא סתם אוכל. אלה זיכרונות והיסטוריה של ממש. מלכה מקווה שבשיתוף המתכון, היא תוכל להעביר לא רק את הטעמים, אלא גם את הרוח והמסורת של יהדות טורקיה לדורות הבאים.
המאכל האהוב ביותר בילדותי היה בורקס שנאכל כל שבת בבוקר. בילדותינו בדרך כלל נהגו לבוא אלינו בשבת ואז היה תפריט יותר משוכלל שכלל בורקס במילויים שונים בתופסת ביצים קשות, גבינות משובחות וגם סוטלאץ. אורחים שבאו לא לארוחות היו מכבדים אותם בריבות של בית, קפה שחור ופירות.
הבורקס עובר אצלנו בדורי דורות. במטבח שלנו אנחנו משתמשים בתבלינים האלה – מלח, פלפל אדום (מתוק), בצל, שום, מעט קינמון וסוכר.
אצלנו לאחר גיוס החיילות שלנו הכירו חברות מארצות שונות ואז התחילו לבשל במתכונים שונים ולמדו לאכול חריף. הבורקס נשאר לתמיד.
אני ממשיכה לפנק אותם בממולאים השונים ובכמה פשטידות ונהנת מאוד לראות שהם ניהנים מאוד.
השארו מעודכנים! בשבועות הקרובים נמשיך להעלות מתכונים מרגשים נוספים באדיבותם של דיירי בית דיור מוגן בית בכפר. כל מתכון הוא לא רק מסע קולינרי, אלא גם צוהר לעולם של זיכרונות, מסורות ותרבויות מרתקות. מוזמנים לקרוא עוד על החיים בבית בכפר ועל שגרת היומיום המיוחדת של דייריו. תגלו איך מתנהלים החיים בקהילה תוססת זו, מהפעילויות היומיות המגוונות ועד לאירועים התרבותיים המרתקים. תוכלו ללמוד על החוגים המוצעים, על מפגשי החברותא, ועל האופן שבו הדיירים משלבים את ניסיון חייהם העשיר עם אורח חיים פעיל ומלא סיפוק.